|
|
ISTITUTO ITALIANO DI CULTURA
TEL AVIV
|
|
|
100 anni di Federico Fellini
Il bidone (1955)
Regia: Federico Fellini
Cast: Broderick Crawford, Richard Basehart, Giulietta Masina
Domenica 2 maggio alle ore 18:00
Cinemateca di Gerusalemme, sala 1
|
|
הרמאים (1955)
בימוי:פדריקו פליני
משחק:ברודריק קראופורד, ריצ'ארד בייסהרט, ג’ולייטה מאזינה
יום ראשון, 2 במאי, בשעה 18:00, אולם 1
|
|
Il bidone (1955)
In italiano con sottotitoli in ebraico. 104 min.
Augusto, Roberto e Picasso sono tre 'bidonisti' di professione. Si impegnano quasi quotidianamente nella costante ricerca di persone da truffare. Picasso, un pittore fallito, ha moglie e figlia a cui tiene nascosta la propria attività. Roberto pensa solo ad apparire il ricco che non è mentre Augusto, il meno giovane, ha una figlia ormai adolescente che non vede mai. Un giorno la incontra casualmente in strada e sente rinascere il senso della paternità e il desiderio di aiutarla a realizzare le proprie aspettative.
|
|
באיטלקית עם תרגום לעברית. 104 דקות
אוגוסטו קרלו ורוברטו מתפרנסים מנכלולים קטנים.
לבושים בבגדי כמורה הם סובבים בין כפרים נידחים ומספרים לאיכרים סיפור שלא היה ולא נברא כיצד רוצח על ערש דווי התוודה אודות אוצר שקבר באדמתם. התמורה לאינפורמציה תהיה תשלום צנוע שישמש עבור מיסה לזכר הנרצח שגופתו הוטמנה ליד המטמון השדוד. בעוד אוגוסטו מבטיח לבתו המתבגרת ממון להמשך לימודיה, קרלו נתון ללחצי אשתו הרוצה בעל עם פרנסה מכובדת. וכך, למרות העובדה שהם גוזלים מאנשים קשי יום, אי אפשר שלא לחוש חמלה כלפיהם וככל שהסרט ילך ויתקדם, תגדל גם קרבתנו אל הלוזרים הנצחיים הללו.
|
|
|
Fellini a colori
Da lunedì 3 a sabato 29 maggio 2021
Cineteca di Gerusalemme
“Mio padre voleva che facessi l'ingegnere, mia madre il vescovo, e io sono diventato un aggettivo”, Federico Fellini commentava con la sua solita ironia il fatto che la parola “felliniano” fosse ormai diventata un termine di uso comune per definire una situazione bizzarra o stravagante. Ed in effetti ogni altra parola sembrerebbe insufficiente ad esprimere il senso ed il valore immenso della sua opera. Il 2020 ha marcato i 100 anni dalla nascita del più importante regista della storia del cinema italiano e purtroppo è stato tutto fuorché un anno felliniano. E nonostante tutto, con quasi un anno di ritardo, l’Istituto Italiano di Cultura di Tel Aviv celebra questo importante anniversario proiettando tutti i film a colori di Federico Fellini.
È con grande gioia ed emozione che vi proponiamo l’intera produzione a colori di Fellini, nel mese di maggio, in una vera esperienza cinematografica nelle sale della Cineteca di Gerusalemme. Una buona occasione per ringraziarlo di non essere diventato né ingegnere né vescovo ma di averci regalato alcune fra le espressioni più alte della cultura italiana.
Sconto speciale per gli amici dell'Istituto Italiano di Cultura di Tel Aviv.
Codice sconto: פיצה פלורה
Pacchetto scontato per i film "Fellini a colori" - 4 biglietti per NIS 100.
I film in programma sono:
Giulietta degli spiriti (1965), Satyricon (1969), I clowns (1971), Roma (1972), Amarcord (1973), Casanova (1976), La città delle donne (1979), Prova d'orchestra (1979), E la nave va (Francia, Italia 1983), Ginger e Fred (1986),
Intervista (1986), La voce della luna (1989).
Tutti i film sono in italiano con sottotitoli in ebraico
Accesso regolato secondo le direttive del Ministero della Salute israeliano e del Green Pass
jer-cin.org.il / *9377
|
|
100 שנה לפדריקו פליני
פליני בצבע
3 - 29 במאי 2021
סינמטק ירושלים
"אבא שלי רצה שאהיה מהנדס. אמא שלי רצתה כומר. בסוף נהייתי שם תואר". כך, באירוניה טיפוסית, הגיב פדריקו פליני על העובדה כי השם “פלינאי” משמש כדי לתאר מעמדים ביזאריים ויוצאי דופן. למעשה, אין מילה אחרת שתוכל לתאר את הערך והמשמעות הכבירים של יצירתו. בשנת 2020 צוינו 100 שנה להולדתו של הבמאי החשוב ביותר בהיסטוריה של הקולנוע האיטלקי. למרבה הצער, זאת היתה הכל חוץ משנה קולנועית פלינאית. ובכל זאת, בשנה איחור, המכון האיטלקי לתרבות בתל אביב מציין את השנה המיוחדת הזו בהקרנת כל סרטיו בצבע של פליני.
אנו שמחים ונרגשים להקרין את כל סרטיו הצבעוניים של פליני, בחודש מאי, בחוויית קולנוע אמיתית באולמות הסינמטק. הזדמנות טובה להכיר לו טובה על שלא הצליח להפוך למהנדס או כומר, אלא העניק לנו כמה משיאיה של התרבות האיטלקית.
הנחה מיוחדת לידידי המכון האיטלקי לתרבות בתל אביב.
קוד הנחה: פיצה פלורה
הטבה מיוחדת לכבוד התכנית "פליני בצבע" - 4 כרטיסים ב-100 ₪.
ג'ולייטה של הרוחות (1965), סאטיריקון (1969), הליצנים (1971), רומא (1972), אמרקורד – זכרונות (1973), קזנובה (1976), עיר הנשים (1979), חזרת התיזמורת (1979), והספינה שטה (1983), ג‘ינג‘ר ופרד (1985),
אינטרוויסטה (1987), קול הירח (1990)
כל הסרטים באיטלקית עם תרגום לעברית
פתוחים בכפוף לתן הירוק
jer-cin.org.il / *9377
|
|
Giulietta degli spiriti (1965)
Regia: Federico Fellini
Cast: Giulietta Masina e Sandra Milo
Lunedì 3 maggio, alle ore 18:00, sala 3
Sabato 8 maggio, alle ore 18:00, sala 3
|
|
ג'ולייטה של הרוחות (1965)
בימוי: פדריקו פליני
יום שני, 3 במאי, בשעה 18:00, אולם 3
שבת, 8 במאי, בשעה 18:00, אולם 3
|
|
Giulietta degli spiriti (1965)
In italiano con sottotitoli in ebraico. 122 min.
Giulietta Masina è la protagonista di "Giulietta degli spiriti", il primo film girato da Fellini a colori, insieme ad un cast prevalentemente al femminile. Fellini racconta la storia di Giulietta, una donna della borghesia romana, che, tradita dal marito, vede sgretolarsi tutte le certezze su cui si era basata fino a quel momento la propria vita. In suo soccorso arriva la vicina di casa Susy, che vorrebbe avvicinarla ai piaceri materiali della vita. Ma Giulietta rifiuta e trova nella solitudine il suo equilibrio.
|
|
ג'ולייטה של הרוחות (1965)
באיטלקית עם תרגום לעברית. 122 דקות
בסרטו הראשון בצבע, שיכלל פליני את שפתו הקולנועית והציף את המסך בדימויים זוהרים. העלילה עוסקת בעקרת בית מתבגרת ועצורה, המבינה כי ליבו של בעלה מצא לו כתובת חדשה. נהוג להגדיר את הסרט כגרסה הנשית של "שמונה וחצי" – כלומר מסע אל הדימיונות והפנטזיות של גיבורה החווה משבר אמצע החיים ופליני אף הגדירו כ"אגדה על נישואין, בדיחה רצינית על מוסר" ואת סופו תיאר כרגע של שחרור. אשתו, כוכבת הסרט, ג'ולייטה מסינה, שהסרט נעשה כמתנה עבורה, ראתה את הסיום כרגע של בדידות.
|
|
|
Satyricon (1969)
Regia: Federico Fellini
Cast: Martin Potter, Hiram Keller, Capucine
Mercoledì 5 maggio, alle ore 18:00, sala 1
|
|
סאטיריקון (1969)
בימוי: פדריקו פליני
משחק: מרטין פוטר, הירם קלר, קפוצ'ין
יום רביעי, 5 במאי, בשעה 18:00, אולם 1
|
|
Satyricon (1969)
In italiano con sottotitoli in ebraico. 138 min.
Fellini reinventa il romanzo di Petronio per evocare un viaggio picaresco nella Roma antica e decadente, trasfigurata nei meandri di un labirinto onirico dove si susseguono omicidi, insidie, suicidi, orge trasognate, affabulazioni e tradimenti. Il passato diviene un continente sconosciuto, rappresentato con potenza visionaria e continue invenzioni figurative.
|
|
סאטיריקון (1969)
באיטלקית עם תרגום לעברית. 138 דקות
בבית זונות רומי של טרום העידן הנוצרי פוגש אנקולפיו, המספר, נהנתן ושקרן מקצועי, את אסקילטוס, בחור צעיר שמצא כאן מפלט משיעור פילוסופיה משעמם. השניים חוברים יחדיו למסע תענוגות משותף וחסר כל מעצורי מוסרנות נוצרית. שלל ההרפתקאות של השניים – סעודות, מופעי תאטרון, אורגיות, מרחצאות וכו' – מוציאות לחופשי את הדימיון הפלינאי ובעזרתו משרטטות תמונה עוצרת נשימה של רומא בעידן הקדום.
|
|
|
Roma (1972)
Regia: Federico Fellini
Cast: Peter Gonzales, Fiona Florence
Giovedì 6 maggio, alle ore 18:00, sala 1
|
|
רומא (1972)
בימוי: פדריקו פליני
משחק: פיטר גונזלס, פיונה פלורנס
יום חמישי, 6 במאי, בשעה 18:00, אולם 1
|
|
Roma (1972)
In italiano con sottotitoli in ebraico. 128 min.
Fellini mette la Capitale al centro del film. Il film è un ritratto della città attraverso i ricordi di un giovane di provincia che arriva alla stazione Termini nel 1939, poco prima della Seconda guerra mondiale. “Roma” arriva nelle sale dopo “I clown” (1970): i due film, assieme ad “Amarcord”, fanno parte della trilogia che Fellini dedica al tema del ricordo.
|
|
רומא (1972)
באיטלקית עם תרגום לעברית. 128 דקות
ברימיני הקטנה והפרובינציאלית חולם ילד קטן על הכרך הגדול — רומא כמקום נכסף המופיע בתמונות וגלויות. הילד הזה הופך לפליני המתבגר. יחד איתו אנו עורכים מעין אודיסאה פרטית דרך רחובותיה של העיר הפקוקה ומנסים לבדוק, מנסים לכאורה כמובן, מדוע מתעכבת השלמתה של מערכת הרכבת התחתית. בפרק השלישי של הסרט בונה לנו היוצר הגדול את רומא הפרטית שלו. גם ב"רומא", המסע הגיאוגרפי הוא גם מסע לתוך נפשו של המאסטר.
|
|
|
I clowns (1970)
Regia: Federico Fellini
Cast: Federico Fellini, Anita Ekberg, Annie Fratellini, Liana Orfei
Giovedì 6 maggio, alle ore 21:00, sala 3
Domenica 9 maggio, alle ore 18:00, sala 1
|
|
הליצנים (1970)
משחק: פדריקו פליני, אניטה אקברג, ליאנה אורפיי
יום חמישי, 6 במאי, בשעה 21:00, אולם 3
יום ראשון, 9 במאי, בשעה 18:00, אולם 1
|
|
I Clowns (1970)
In italiano con sottotitoli in ebraico. 92 min.
“C’è solo un posto dove il fenomenale, l’eccesso e l’estremo esistono senza volgarità: nel circo equestre. Per me, resta il massimo del divertimento popolare”. Fellini ricorda le emozioni che provò da piccolo quando vide l’enorme tendone di un circo appena arrivato in città sollevarsi misteriosamente, come una creatura dei sogni, dal buio della notte. Lo ritroviamo poi adulto, quando si unisce a una troupe televisiva in viaggio verso Parigi, alla ricerca di celebri clown del passato.
|
|
הליצנים (1970)
באיטלקית עם תרגום לעברית. 92 דקות
סרטו התיעודי של פליני עבור הטלויזיה האיטלקית מורכב משלושה פרקים. בראשון משחזר פליני את זכרונות ילדותו מן הקרקס, הן כמקום מפלט מבית הספר הקפדני של הכנסיה, הן כמוקד יראה מדמותם המאיימת של הליצנים הגרוטסקיים. בחלקו האמצעי מנסה פליני בסגנון כמו–תיעודי לחקור את דמותו ההיסטורית של הליצן באמצעות מפגש עם כמה מקשישי המקצוע. חלקו האחרון של הסרט הוא טקס אשכבה לדמות הליצן, אחרי 200 שנה בשירות התרבות. דרך פרקים אלו ממשיך פליני לעסוק בנושאים שמעניינים אותו, בעיקר על מקומה של הפנטזיה בתוך החיים, ועל המתח שבין הנשגב למגוחך.
|
|
|
Casanova (1976)
Regia: Federico Fellini
Cast: Donald Sutherland, Daniela Gatti
Lunedì 10 maggio, alle ore 20:30, sala 1
|
|
קזנובה (1976)
בימוי: פדריקו פליני
משחק: דונלד סאת'רלנד, דניאלה גטי
יום שני, 10 במאי, בשעה 20:30, אולם 1
|
|
Casanova (1976)
In italiano con sottotitoli in ebraico. 155 min.
Vecchio e malandato, Giacomo Casanova, bibliotecario nel castello di Dux in Boemia, rievoca la sua vita densa di amori e di avventure, iniziata da giovane a Venezia, dove, incarcerato per le sue sregolatezze, evade dai Piombi e comincia a vagare per le corti europee conducendo una vita brillante, ricca di amori, di truffe, di onori. Con il passare del tempo però il suo successo si va appannando; molte porte gli si chiudono in faccia e la degradazione fisica e morale va accentuandosi con sempre maggiore celerità.
|
|
קזנובה (1976)
באיטלקית עם תרגום לעברית. 155 דקות
מבלי לדעת יותר מדי התחייב פליני לביים לשוק האמריקאי סרט על ג'קומו קזנובה. אחרי שקרא את זכרונותיו של האיש, שהיה דיפלומט ואיש כמורה וממציא וגם מפורסם בתשמיש המיטה, נואש פליני – קזנובה גרם לו לפהק. העלילה מורכבת מרצף של סצינות בבירות אירופה (שנבנו כולן באולפני צ'ינה צ'יטה), בהן מפגין קזנובה את יכולתו לכבוש את המין הנשי במכניות מרתיעה.
|
|
|
La città delle donne (1980)
Regia: Federico Fellini
Cast: Marcello Mastroianni, Ettore Manni
Martedì 11 maggio, alle ore 20:30, sala 1
Sabato 22 maggio, alle ore 21:00, sala 3
|
|
עיר הנשים (1980)
בימוי: פדריקו פליני
משחק: מרצ’לו מסטרויאני, אטורה מאני
יום שלישי, 11 במאי, בשעה 20:30, אולם 1
שבת, 22 במאי, בשעה 21:00, אולם 3
|
|
La città delle donne (1980)
In italiano con sottotitoli in ebraico. 139 min.
Sceso dal treno in cui sta viaggiando con la moglie, deciso a seguire "la signora del treno", Snaporaz, un uomo maturo, incauto e indifeso, si addentra nei pericolosi meandri del pluridimensionale pianeta-donna. Nel lungo viaggio che segue, il protagonista finisce per trovarsi nel bel mezzo di un animato congresso di femministe. Dopo misteriose vicende, l'uomo finisce nel castello di un maturo santone dell'eros che vegeta in una sorta di reliquario sessuale, popolato di donne formose e provocanti, autentici simboli della donna-oggetto.
|
|
עיר הנשים (1980)
באיטלקית עם תרגום לעברית. 139 דקות
במהלך הזיותיו האירוטיות של נוסע רדום ברכבת הוא נקלע לועידת פמיניסטיות תוקפניות, מבלה בזרועות עקרת בית מפלצתית, נרדף ע“י קטינות תוקפניות ועובר עוד הרפתקאות שונות ומשונות עם כל סוגי הנשים. הנסיון הזה למצוא את דמות האשה האידיאלית באמצעות הדימויים הקולנועיים המאפיינים את פליני, אינו מוביל למסקנה חיובית במיוחד על בנות “המין החלש“. כדי לענות למיתקפה הפמיניסטית שבאה בעקבות הסרט, אמר פליני שהוא רק תייר, עובר אורח: “זהו סיפורן של נשות האתמול וההווה כפי שהוא מסופר מפי גבר שאינו מסוגל להבינן... כל הסרטים שלי הם על נשים. הן מייצגות מיתוס, מיסתורין, קסם. אפילו הקולנוע עצמו מצטייר לי בדמות נשית...".
|
|
|
Prova d'orchestra (1978)
Regia: Federico Fellini
Cast: Clara Colosimo, Umberto Zuanelli, Franco Javarone
Mercoledì 12 maggio, alle ore 18:00, sala 1
Sabato 15 maggio, alle ore 17:00, sala 1
|
|
חזרת התיזמורת (1978)
בימוי: פדריקו פליני
משחק: קלרה קולוזימו, אומברטו זואנלי, פרנקו יאברונה
יום רביעי, 12 במאי, בשעה 18:00, אולם 1
שבת, 15 במאי, בשעה 17:00, אולם 1
|
|
Prova d'orchestra (1978)
In italiano con sottotitoli in ebraico. 72 min.
Sceso dal treno in cui sta viaggiando con la moglie, deciso a seguire "la signora del treno", Snaporaz, un uomo maturo, incauto e indifeso, si addentra nei pericolosi meandri del pluridimensionale pianeta-donna. Nel lungo viaggio che segue, il protagonista finisce per trovarsi nel bel mezzo di un animato congresso di femministe. Dopo misteriose vicende, l'uomo finisce nel castello di un maturo santone dell'eros che vegeta in una sorta di reliquario sessuale, popolato di donne formose e provocanti, autentici simboli della donna-oggetto.
|
|
חזרת התיזמורת (1978)
באיטלקית עם תרגום לעברית. 72 דקות
בסיגנון כמו–תיעודי עוקב פליני אחר החזרות של תיזמורת סימפונית, עד שהאוירה מתחילה להתלהט, הופכת במהירות לאנארכיה שבשיאה נבקע קיר האולם ודרך הפירצה ניבט בנוכחות מאיימת כדור פלדה ענק. את הרגע הזה מנסה לנצל המנצח... בתגובה ישירה לחטיפתו ורציחתו של נשיא איטליה בסוף שנות השבעים אלדו מורו, הגיש פליני משל חברתי על הטרור הפוליטי באיטליה של שנות השבעים, שכמוהו לא יצר מאז "לה דולצ'ה ויטה“. את חיציו החברתיים הוא מגיש בסגנון האישי שלו: דמויות חד פעמיות, הומור פיזי, מעמדים עוצרי נשימה והעיקר: המוסיקה הנצחית של נינו רוטה.
|
|
|
Amarcord (1973)
Regia: Federico Fellini
Cast: Pupella Maggio, Armando Brancia, Magali Noël, Ciccio Ingrassia
Giovedì 13 maggio, alle ore 18:00, sala 1
Venerdì 14 maggio, alle ore 20:45, sala 1
|
|
אמרקורד – זכרונות (1973)
בימוי: פדריקו פליני
משחק: פופלה מג'ו, ארמנדו ברנצ'ה, מגלי נואל, צ'יצ'ו אינגרסיה
יום חמישי, 13 במאי, בשעה 18:00, אולם 1
יום שישי, 14 במאי, בשעה 20:45, אולם 1
|
|
Amarcord (1973)
In italiano con sottotitoli in ebraico. 127 min.
Letteralmente, a m'arcord significa “mi ricordo” in dialetto riminese. Dopo il film, la parola è entrata a far parte della lingua italiana. Basterebbe questo per far capire l’importanza che ha avuto “Amarcord” nella storia del cinema e del costume. Con questa pellicola del 1973, Fellini racconta la sua infanzia nella Rimini degli anni Trenta. Il film segna il ritorno metaforico del regista nella sua città natale a vent’anni dall’uscita de “I vitelloni”. Fellini, grazie alla collaborazione nella sceneggiatura e nel soggetto di Tonino Guerra, mette in scena una storia, la sua, facendo ricorso al surreale e costruendo sul set, tutto ambientato a Cinecittà, una Rimini onirica. La pellicola, tra le più famose del regista, ha vinto l’Oscar come miglior film straniero nel ’75.
|
|
אמרקורד – זכרונות (1973)
באיטלקית עם תרגום לעברית. 72 דקות
במהלך רימיני היא עיר הולדתו של פדריקו פליני ומבעד לעיניו של טיטה בן ה–13, בלי אף לא קמצוץ של נוסטלגיה, עולים זיכרונות ימי ילדותו החופפים לימי איטליה הפאשיסטית תחת משטרו של בניטו מוסליני. שלל של דמויות פלינאיות טיפוסיות עוברות לנגד עינינו במצעד של אפיזודות שבו חוגג ומגיע לידי שלמות הסיגנון הקליידוסקופי הייחודי של המאסטר. את המפלט מהשממה הפרובינציאלית ימצאו הגיבורים באמצעות נדידה אל עולם הדימיון, בו הם מלהקים עצמם לתפקיד הכוכבים הגדולים המוקרנים בבית הקולנוע המקומי. את הפאשיזם על ההוד והפאר המופרזים, מציג פליני בשיא עליבותו ולמרות העדשה המעוותת שכופה מרחק הזמן, אין כאן שמץ מיזנטרופיה, רק הרבה חמלה והבנה המצטרפים לידי שלמות קולנועית שזיכו אותו בפרס האוסקר לסרט הזר.
|
|
|
La voce della luna (1990)
Regia: Federico Fellini
Cast: Roberto Benigni, Paolo Villaggio
Sabato 15 maggio, alle ore 18:30, sala 3
Sabato 29 maggio, alle ore 21:00, sala 3
|
|
קול הירח (1990)
בימוי: פדריקו פליני
משחק: רוברטו בניני, פאולו וילאג’יו
שבת, 15 במאי, בשעה 18:30, אולם 3
שבת, 29 במאי, בשעה 21:00, אולם 3
|
|
La voce della luna (1990)
In italiano con sottotitoli in ebraico. 120 min.
Nella "bassa padana", il mite Ivo Salvini, la cui mente è sempre in bilico tra fantasie e realtà, crede di sentire delle voci, provenienti dai pozzi della campagna illuminata dalla luna, che lo esortano ad andare lontano per inseguire il suo ideale di donna che assomiglia alla luna tanto amata. Nel suo vagabondare ha diverse piccole avventure con strani personaggi, tutti in possesso di una certa dose di follia. Tra questi, lo stravagante e grottesco Gonnella, di cui diventa amico. Insieme assistono ad una grande festa organizzata per celebrare la cattura della luna ad opera di una mostruosa trebbiatrice.
|
|
קול הירח (1990)
באיטלקית עם תרגום לעברית. 120 דקות
סרטו האחרון של פליני, המבוסס על הרומן "פואמות של משוגע" מאת ארמאני קאוואצוני, מעוצב כחלום אחד ארוך בו מתמזגים הגיגים פיוטיים עם כאוס מודרני. לתפקיד הראשי ליהק פליני את רוברטו בניני – שבהופעה מאופקת, השתלב יפה בגלריות הדמויות שהמציא פליני במהלך הקריירה. העלילה עוקבת אחר הרפתקאותיהם של שני גיבורים, בני עיירה אמיליאנית קטנה, ודרך עיניו של המאסטר התוצאה היא סדרה של תמונות שמזכירות כמה מן הדימויים שכבר העסיקוהו בסרטים קודמים. גם כאן הרצף הזה מצטבר לכדי תהלוכה קרנבלית אך הפעם הוא מקבל גם מימד מלנכולי.
|
|
|
E la nave va (1983)
Regia: Federico Fellini
Cast: Freddie Jones, Barbara Jefford
Domenica 16 maggio, alle ore 18:00, sala 1
Giovedì 20 maggio, alle ore 21:00, sala 3
|
|
והספינה שטה (1983)
בימוי: פדריקו פליני
משחק: פרדי ג'ונס, ברברה ג'פורד
יום ראשון, 16 במאי, בשעה 18:00, אולם 1
יום חמישי, 20 במאי, בשעה 21:00, אולם 3
|
|
E la nave va (1983)
In italiano con sottotitoli in ebraico. 128 min.
Luglio 1914. Il piroscafo Gloria N salpa da un molo italiano per dirigersi verso l’isola di Erimo, ove saranno sparse le ceneri della scomparsa cantante lirica Edmea Tetua. Tutti i passeggeri hanno un aneddoto da raccontare legato alla vita della divina artista, il cui spirito aleggia sovrano sull’intera spedizione. La crociera commemorativa rischia però di non giungere alla meta: alcuni naufraghi serbi, in fuga da Sarajevo dopo l’uccisione del granduca Ferdinando, vengono accolti a bordo suscitando la rappresaglia della flotta austro-ungarica. Chi si salverà?
|
|
והספינה שטה (1983)
באיטלקית עם תרגום לעברית. 128 דקות
ימים ספורים לפני פרוץ מלה“ע הראשונה, יוצאת ספינה איטלקית מנמל נאפולי אל הים האגאי כדי לפזר את אפרה של זמרת אופרה מפורסמת שהלכה לעולמה. בקריירה של כל מאסטר יש שלב שבו סרטיו הן מסיבה פרטית, והסרט שלפנינו, הוא מין חגיגה כזו: דמויות רגישות ונלעגות, שורה של סצינות שנעות בין הפאתטי והנוגע ללב וכמו כל הקריירה של פליני, הוא נהנה להלך על המתח שבין הגבוה לנמוך (כאן: העממי והאופראי, אם תרצו). יש כאן אימאג'ים חלומיים שאי אפשר להתנגד להם – שמתגלים לבסוף כאוקיינוס של צלופן באולפני צ'ינה צ'יטה. זה קולנוע אדיר, הולך בגדולות שכמעט כבר לא עושים כיום.
|
|
|
Ginger e Fred (1985)
Regia: Federico Fellini
Cast: Giulietta Masina, Marcello Mastroianni
Martedì 18 maggio, alle ore 18:00, sala 1
|
|
ג‘ינג‘ר ופרד (1985)
בימוי: פדריקו פליני
משחק: ג’ולייטה מאזינה, מרצ’לו מסטרויאני
יום שלישי, 18 במאי, בשעה 18:00, אולם 1
|
|
Ginger e Fred (1985)
In italiano con sottotitoli in ebraico. 126 min.
Poco più di quarant’anni or sono, Amelia Bonetti e Pippo Botticella si erano fatti una certa fama, ballando il "tip tap" nei locali di avanspettacolo. Con il nome d'arte di "Ginger e Fred", ripagavano, su scala ovviamente ben più modesta, le frenesie del pubblico per i due grandi ballerini d'oltre oceano: Fred Astaire e Ginger Rogers. Sposatasi e rimasta vedova lei in una cittadina del Nord e vivacchiando lui alla meglio, essi si erano persi di vista, ma ora la TV nazionale li ha fortunosamente ripescati, proponendo ai due sessantenni soci di un tempo di inserirli in un nuovo, grandioso spettacolo televisivo, a testimonianza di una stagione e di un'atmosfera passate.
|
|
ג‘ינג‘ר ופרד (1985)
באיטלקית עם תרגום לעברית. 126 דקות
באמצעות הקולנוע יוצא פליני ללעוג למדיום המתחרה — הטלויזיה: מדיום זנותי המפתה, משחית ומעליב את האינטליגנציה של הצופה, מכשיר להשחתת וביזבוז הזמן. אמיליה ופיפו, צמד רקדנים שלפני 30 שנה כינה עצמו ע"ש ג'ינג'ר רוג'רס ופרד אסטר, מוזמנים להתאחד בתוכנית אירוח מטופשת. (בין שאר המוזמנים: אדמירל המתקיים על אכילת יוגורט, טראנסוסטיט, מאפיונר, ושורה של כפילי גייבל או קוז‘אק). אורחיה האקסטרווגאנטים של התוכנית מאפשרים לפליני לבנות סצינות קומיות ופאתטיות, להעביר את הגיגיו על החיים והאמנות ולאחד שוב את שניים משחקניו האהובים — ג'ולייטה מסינה אשתו ומרצ'לו מאסטרויאני, חברו הטוב.
|
|
|
L'intervista (1987)
Regia: Federico Fellini
Cast: Federico Fellini, Marcello Mastroianni, Anita Ekberg, Sergio Rubini
Mercoledì 19 maggio, alle ore 20:30, sala 1
Sabato 22 maggio, alle ore 16:30, sala 1
|
|
אינטרוויסטה (1987)
בימוי: פדריקו פליני
משחק: פדריקו פליני, מרצ’לו מסטרויאני, אניטה אקברג, סרג'ו רוביני
יום רביעי, 19 במאי, בשעה 20:30, אולם 1
שבת, 22 במאי, בשעה 16:30, אולם 1
|
|
L'intervista (1987)
In italiano con sottotitoli in ebraico. 105 min.
Federico Fellini si lascia intervistare da una troupe televisiva giapponese nel quadro di Cinecittà, laddove, nel 1940, cronista sprovveduto e frastornato, era arrivato per girare un "pezzo" su una diva dell'epoca. L'occasione è buona per far rivivere quegli anni e quel mondo, colorito e vociante, in un viaggio nella memoria venato di nostalgia. Tutti lavorano con il regista, operatori, tecnici, attrezzisti, scenografi, assistenti vari e comparse, in una sostanziale e producente unità di intenti.
|
|
אינטרוויסטה (1987)
באיטלקית עם תרגום לעברית. 105 דקות
מחוותו של פדריקו פליני לאולפני צ‘ינה צ‘יטה לרגל יובל ה-50 שלהם. צוות טלויזיה יפני המנסה לראיין את המאסטרו הגדול הוא המסגרת לתמונה השנונה והמרגשת הזו. בעזרתם לוקח אותנו פליני אל אחורי הקלעים של עולמו היצירתי, החל מזכרונותיו הראשונים מצ‘ינה צ‘יטה, דרך בימות הצילומים של ימי הזוהר, ועד להכנותיו שלו לביים את “אמריקה“ לקפקא. כל המעמדים האלו ואחרים (לנצח תזכר פגישתם המחודשת של מרצ‘לו מאסטרויאני ואניטה אקברג) משמשים את פליני כדי להרהר על מקומו של הקולנוע בחייו, וכך גם בחיינו שלנו. סרט שהוא אושר גדול.
|
|
|
Istituto Italiano di Cultura di Tel Aviv
Phone: 03-5161361
Website: www.iictelaviv.esteri.it
|
|
|
|
|
|
|
|
